רש"ש על תמורה כ״ב א

1 רש"י ד"ה דאי לאו מומא. תרעה כו'. אשגרת לישנא הוא. דהא מסאבא וקיימא. ור"ל דתמכר ויפלו דמיה לנדבה. וכצ"ל לקמן כג ב בתד"ה המפריש בסופו שכתבו והשני רועה. ומאי שייכא רעייה גבי מעות:

2 רש"י ד"ה עברה שנתה חזיא להקרבה. אפילו אין שם ריעותא לבד דאיבוד מתה. כ"נ דצ"ל:

3 תד"ה אי תניא. התם הוא דאהני לה אבודה כו'. כ"נ דצ"ל כגירסא שבגמרא: